דאגה במשטרה: מספר הפורשים הוכפל

כשהפוליטיקאים מתווכחים על סמכויות מול המפכ"ל, 2022 תיזכר כשנה הקשה ביותר מבחינת כוח אדם במשטרה.

מספר המתפטרים, הפורשים והמפוטרים יעמוד השנה על כ־2,000 שוטרים, לעומת 1,200 בשנת 2021 ו־1,000 בשנת 2020 - כך עולה מנתונים שהגיעו ל"ישראל היום". כדי להבין את גודל המשבר שאיתו מתמודד הארגון, יש לשים לב לנתון הבא: בעוד ממוצע המתפטרים עמד עד לפני שנתיים על כ־400 שוטרים - בשנה האחרונה המספר זינק ל־1,000.

המשטרה, כמו כל חברה גדולה בעולם התעסוקתי, מתמודדת בשנתיים האחרונות עם מורכבות בנוגע לגיוס שוטרים בכמות הנדרשת. לפני כן, גיוס של בין 2,000 ל־12.5 אלף שוטרים מדי שנה היה דבר שבשגרה. אתמול התגייס ישי רנדלמן, השוטר ה־2,000 השנה, אף שהמשטרה נדרשה בתחילת השנה לגייס בין 2,600 ל־2,800 שוטרים.

רנדלמן בן ה־28 הגשים את חלומו, והתגייס ליחידת יס"מ במחוז ש"י. "בשונה משאר המעסיקים, אנחנו מציעים להם עניין, שליחות, אכפתיות ויציבות", אומר ל"ישראל היום" נצ"מ מאיר מינקר, ראש לשכת הגיוס של המשטרה. "הציפייה היא שהממשלה הקרובה תיתן לזה מענה. כדי לגייס שוטרים טובים - צריך להציע להם גם שכר הגון".

אחרי רנדלמן עשויים להצטרף עד לסוף השנה עוד 100 שוטרים, ובכך יגיע מספר המתגייסים ב־2022 לכ־2,100 - רק 75% מהיעד שהוצב. "זה לא מספיק מול צורכי המדינה", אומר נצ"מ מינקר. "הציבור מצפה לראות שוטרים ברחובות, ולתגובה מהירה לכל קריאה. אין כיום את מספר השוטרים הרצוי לבצע את זה. המציאות כיום היא שיש תקציב לגיוס, אבל קשה לגייס. בפועל המשטרה לא גדלה, אבל המשימות גדלו. הצרכים גדלו, המדינה גדלה והפשיעה התפתחה - אבל המשטרה לא".

אין גידול בכוח האדם

שיעור גיוס של 75% הוא נתון נמוך מאוד לעומת 2021 ו־2020. בשנה שעברה היעד עמד על 1,432, והמשטרה הצליחה לגייס 1,385 שוטרים. ב־2020 היעד עמד על 1,386, והמשטרה הצליחה לגייס 1,310. כאן חשוב להזכיר שהממשלה היוצאת הקציבה למשטרה כ־1,100 תקנים לשנים 2022-2021, למרות אמירתו המפורשת של המפכ"ל קובי שבתאי שלצורך מילוי משימותיה המשטרה זקוקה ל־5,000 שוטרים נוספים.

עד לסוף השנה צפויים להתפטר כ־1,000 שוטרים, ויפרשו בין 700 ל־750. "האבסורד", אומר נצ"מ מינקר, "הוא שלא רק שהמשטרה לא גדלה - היא הופכת לפחות מקצועית. הרי מי שמתפטרים הם שוטרים שעברו כבר קורסים והכשרות, ונמצאים בארגון לפחות ארבע שנים. במקום שההשקעה תישא פרי - הם עוזבים, ואנו נדרשים להביא שוטרים חדשים במקומם".

לדברי נצ"מ מינקר, הסיבות להתפטרות שוטרים נעוצות, בין היתר, בעובדה שהשוטרים הצעירים לא מחויבים לארגון לאורך זמן, בדומה לבני גילם בשוק התעסוקה. "מקצוע השיטור הוא מקצוע קשה", אומר נצ"מ מינקר. "זה מקצוע שדורש השקעה, רצינות והקרבה משפחתית ואישית, ובניגוד לעבר - כיום לא הרבה מעוניינים בכך". לדבריו, הגורם המרכזי לעזיבת השוטרים הוא השכר הנמוך: "שכר של 9,000 ש"ח לשוטר מתחיל אינו מותאם למאמץ שנדרש ממנו בשנים הראשונות".

השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר זוכה לתמיכה בקרב השוטרים, והציפייה ממנו מרקיעת שחקים. "כדי שניתן יהיה לגייס שוטרים איכותיים ובכמות הרצויה, וכדי שאפשר יהיה לשמר את השוטרים הקיימים, בטח בשנים הראשונות - יש להגדיל את השכר. בסוף, כשאתה משלם כמו שצריך, מגיעים אנשים איכותיים. עם שכר הגון אפשר להתמודד מול מעסיקים", אומר נצ"מ מינקר.

אפשר גם אחרת

הנתונים של לפני כמה שנים מראים שהמשטרה יודעת ויכולה לגייס. בשנת 2017, למשל, התגייסו למשטרה 2,422 שוטרים, המספר הגבוה אי־פעם בשנה אחת. לדברי נצ"מ מינקר, מספר המתגייסים הגבוה היה תוצאה של ממשלה יציבה, שהפנתה תקציבים להתעצמות טכנולוגית ואנושית. התפיסה המבצעית אז היתה לא רק של שיטור באמצעות הפעלת כוח כלפי עוברים על החוק - אלא גם של שיפור השירות לאזרח הנורמטיבי.

מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים, אביגיל שררה, מסרה: "הזלזול בשוטרות ובשוטרים ובמשטרת ישראל, שבא לידי ביטוי במשכורת הנמוכה עד כדי גיחוך של השוטרים המתחילים, בהסכמים מבישים, במחסור בכוח אדם - נותנים את אותותיהם. מקבלי ההחלטות ובראשם השר הנכנס חייבים להבין שמדינת ישראל נמצאת במשבר חמור, אל מול משטרה על סף פירוק, שמתקשה לתפקד ולתת מענה לצורכי האזרחים ולאתגרי הביטחון של ישראל".